טראומה ביוונית פירושה פצע או חבלה. כיום המושג נמצא בשימוש גם הקשר לפציעות גוף וגם בפציעות בנפש.
לטראומה הגופנית יש עדות ברורה, הגוף כואב, נתן לראות את "הפצע" , את "השבר " הפתוח , את "החור" של הרובה, או הסכין.
בטראומה הנפשית אין סימנים חיצוניים שמאפיינים אותה, יש סימפטומים התנהגותיים שאדם מקצועי מסוגל לזהות ולחבר אותם לכדי תמונה מבדלת של טראומה. למעשה, הטראומה הינו אירוע פתאומי המבחין ומשנה את נפשו של האדם כפי שהיה לפני ואחרי האירוע.
פרויד מגדיר טראומה: " טראומה הוא אירוע בחייו של אדם המוגדר על ידי רמתו האינטנסיבית של האירוע, על ידי חוסר יכולתו של האדם להגיב לאירוע בצורה מתאימה וכן על ידי ההשפעות ארוכות הטווח ויוצרות התהפכות אשר האירוע מביא על הארגון הנפשי של האדם" Laplanche , J and Pontalis, J.B (1967)The language of Psycho-Analysis.W.W. Norton and Company, p 546
דונלד ויניקוט מגדיר טראומה: " טראומה מתרחשת כאשר הילד חווה שבר בהמשכיותם של החיים עקב פרידה או העדר נוכחות של "אמא" עם תפקודים המכילים ומארגנים שלה". ד.ו. ויניקוט (1971) משחק ומציאות, הוצ 'עם עובד בע"מ תל אביב.
כשאדם נחשף לאירוע טראומטי , לרוב, האדם מוצא את הכוחות הנפשיים להכיל, לעכל ולהתמודד עם האירוע. אך לעיתים אין לאדם את הכוחות הדרושים לכך , או האירוע חריף וקשה במיוחד. אז יכולים להתרחש שני דברים:
כאשר זהו המצב, הפצע הנפשי שנגרם לאדם נחווה על ידי האדם עצמו כאילו האירוע קורה כל פעם מחדש.
הטראומה הנפשית , איננה ניתנת למדידה על ידי פרמטרים אוניברסאליים, ההיפגעות של הפרט מאירוע כזה או אחר קשורה למשתנים שונים: מבנה האישיות, סביבה רגשית של פרט לפני ואחרי האירוע.
החוויה הטראומטית פוגעת פגיעה רב-מימדית:
האדם עומד חסר אונים מול איום חיצוני על חייו, ואין לו משאבים (פנימיים וחיצוניים) להתמודדות.נוצר ערעור האמון בחוקיות הקיימת בעולם, תחושה של שרירותיות וצפייה לקטסטרופה.
חשוב להבחין בין טראומות המתרחשות בילדות לבין טראומה המתרחשת בבגרות. כמו כן קיים הבדל נוסף:
טראומה חד-פעמית: כגון תאונת דרכים, פיגוע חבלני.
טראומה מתמשכת: כגון פגיעות מיניות, אלימות במשפחה, שבי, מלחמה או חשיפה מתמשכת להתקפות טרור.
אירוע טראומטי חושף את האדם לאירוע בלתי צפוי, בלתי נשלט שבעיקרו מערער את תחושת הביטחון האישי הבסיסי. האדם מרגיש שהוא מאבד את השליטה על חייו , כשבאותו אירוע מעורבים אנשים נוספים, מתפתחת לעתים קרובות גם אשמה, אשמה על כך שהוא לא הציל אותם, או הפסיק את הפגיעה. לצד תחושת אובדן השליטה והאשמה, עלול להתפתח כעס על החברה, הסובבים, הגורמים שהיו אמורים לשמור עליו ולא עשו זאת –לתפיסתו.
בדרך כלל, ניתן להתמודד ולהתגבר על טראומה על ידי כוחות החוסן הנפשי קיימים באופן טבעי אצל האדם, אך לעתים, אם התחושות חוסר השליטה וחוסר הביטחון לא מתפוגגות מעצמם אחרי חודש עד 6 חודשים, אז, יש להגדיר את המצב כ"פוסט-טראומה".
מדיניות פרטיות
הזכויות שמורות © ליפי שפירר – 2026