מאת יפי שפירר, B.Ed M.P.A , תרפיסטית בפסיכודרמה, מנחת קבוצות, מגשרת. מנהלת שותפה במרכז מעיין המתמחה בהתמודדות יצירתית עם מצבי לחץ, קונפליקט ושינוי.
המושג טראומה, משמש לתיאור חויות בעלות משמעות של מתח, משבר או חרדה. טראומה נפשית או פסיכו טראומה היא נזק אשר נגרם לנפש בעקבות חויה או חויות קשות במיוחד. החויה ההגורמת להופעת טראומה עשויה להיות חד-פעמית או חוזרת ונשנית, והיא מכניסה את האדם למצב של הלם, בו הוא אינו מסוגל להתמודד ולספוג בו את הרעיונות והרגשות הקשורים בחויה.
טראומה עשויה להיווצר כתוצאה מסוגים שונים של מאורעות, אולם רוב החויות של טראומה, כוללות היבטים דומים:
טראומה נפשית עשויה להתלוות אל טראומה גופנית, או להתקיים באופן עצמאי. גורמים נפוצים הגורמים להופעת טראומה נפשית הם התעללות ואלימות, כשזה כולל גם את האיום בכך, או היות עד לדבר, במיוחד בתקופת הילדות. לעתים גם ביצוע עבירות מסוימות, כגון אינוס, עשויים ליצור טראומה גם אצל מבצע העבירה, בנוסף לקורבנה. גם אסונות טבע כגון רעידת אדמה או התפרצות הר געש, או מלחמות עשויים ליצור טראומה, לעתים אף ברמה ציבורית המונית.
לעיתים, האדם שחווה טראומה, עשוי לפתח בהמשך הפרעה המכונה הפרעת דחק פוסט טראומטית, הכוללת – על פי המדריך האבחוני DSM , את התסמינים הבאים:
הופעת כלל התסמינים הללו, או חלקם, במשך חודש לפחות, עשויה להצביע על כך שהאדם שחווה טראומה פיתח הפרעת דחק פוסט טראומטית. ייתכן גם שהאדם יפתח הפרעת חרדה אחרת.
נפגעי טראומה רבים סובלים מסימפטומים הנובעים מכוחות לא מודעים ולא מילוליים השייכים למוח הימני, סימפטומים שאין דרך לטפל בהם באמצעות תרפיה בדיבור. נפגעי טראומה חווים כל הזמן את האירועים הטראומתיים הלא מעובדים אגב ביצוע פעולות לא מודעות.
שיטות הטיפול החווייתיות מספקות מקום בטוח, מובנה ותרפויטי, המאפשר לחוות מחדש את אותם אירועים בסביבה מוגנת, וכתוצאה מכך ליצור בעתיד סביבה מרפאת. לפיכך אחת מדרכי הטיפול היעילות והמומלצות לטיפול בנפגעי טראומה היא הפסיכותרפיה החווייתית (Kellermann & Hudgins, 2000).
על פי קלרמן, הפסיכודרמה, שבבסיס הפילוסופיה שלה ניצבות הספונטניות והיצירתיות, מבוססת על פעולה ועל חויה, ומוצגת כטיפול אפשרי לאוכלוסיה שחוותה טראומה (Kellermann, 2000).
מורנו ביסס את הפסיכודרמה על המטאפורה של שיקספיר "כל העולם במה", ועמד על אופייה הסוציו-פסיכולוגי של ההתנסות הדרמתית בקבוצה, ועל האפשרות הייצוגית העמוקה הטמונה בה (ארצי, 1991).
בפסיכודרמה הקלאסית כשיטה פסיכותרפית מציג המטופל חויות משמעותיות מחייו במקום לדבר עליהן. ההצגה מתבצעת בעזרת טכניקות כמו סוציודרמה, סוציומטריה, משחק תפקידים, כפיל, ומגוון רחב של טכניקות שבכוחן להקל על התהליך הקבוצתי. התהליך מתבצע מתוך הקפדה על מספר עקרונות, ביניהם הגדלת כושר היצירתיות והספונטניות של המטופל תוך הפחתה של רמת החרדה שלו (ארצי, 1991).
אחת המטרות העיקריות של טיפול להתמודדות עם טראומה, היא להחזיר את חווית השליטה לאדם. כלומר, לאפשר לו לשלוט בתסמינים המשבשים את חיי השגרה, ולהשתחרר ממחשבות פולשניות המשבשות את הרצף החשיבתי ולאפשר חזרה לחיי שגרה סבירים. שכן, בעת ההתרחשות של אירוע טראומה, האדם חש אובדן שליטה על חייו או חיי אהוביו. זאת הסיבה לכך שחלק עיקרי של התהליך הטיפולי יעסוק בהחזרת השליטה על החיים.
בעבודה פסיכו דרמטית (קבוצתית או פרטנית) הקשורה לחווית טראומה, המטופל ישחזר את הסצנות הקרובות לאירוע הטראומתי, ואף את האירוע הטראומתי עצמו, תוך כדי התערבויות שמטרתן לביים (יחד עם המטופל) סצנות חלופיות אשר יבהירו עבור המטופל עצמו למה הוא הגיב כפי שהגיב, מה היו האפשרויות השונות לפתרון הבעיה, וחקירה רגשית סביב חווית קבלת התגובה בעת אירוע טראומה כלגיטימית .תהליך ההתפייסות עם עצמו של האדם הסובל, הינו תהליך חיוני להתמודדות עם טראומה.
העבודה בפסיכודרמה יכולה להתקיים במפגשים קבוצתיים ובמפגשים טיפוליים פרטניים. הטיפול הקבוצתי יעיל יותר במקרים אלו, היות והאדם מרגיש בודד כל כך עם רגשותיו וחויותיו, הקבוצה מאפשרת לו הקלה רגשית והחזרתו לתחושת שייכות שכל כך חיונית להתמודדות עם כל משבר.
יחד עם זאת, במקרים רבים, האדם זקוק לתקופת טיפול פרטני, בה הוא מתמודד עם חווית הבושה והאשמה שמתעוררות בעקבות העובדה שחווה טראומה.
ככלל, מומלץ לשלב בתהליך התרפיה של טראומה, בין טיפול פרטני ובין טיפול קבוצתי.
מדיניות פרטיות
הזכויות שמורות © ליפי שפירר – 2026